לאחר קיום יחסי מין, ייתכן שתבחין שבשותפך מתנהג באופן שונה מבעבר, ושלעיתים קיים הבדל בתגובה שלו לאחר השפיכה. למרות שהבדלים אלה אינם בהכרח מעידים על ההבדלים בין המגדרים עצמם, המדע מצביע על כך שישנם תהליכים ביולוגיים ופיזיולוגיים המשפיעים באופן משמעותי על ההתנהגות והתחושות של כל אחד מהם במקטעים שלאחר האורגזמה.
רוב האנשים מגיעים לדעות מוקדמות בנוגע להתנהגויות של גברים ונשים אחרי אקסטזה, חלקן מושפעות מתחקירים מצולמים בטלוויזיה ובקולנוע. לדוגמה, קיימת התפיסה שנשים מרגישות צורך באינטימיות, בקשר רגשי וחיבוקי במיידי, בעוד שבגברים נראית נטייה לנטישה והירדמות, אך בפועל, המנגנונים של הגוף והנפש מגוונים ומורכבים הרבה יותר.
הכרות עם התהליך: תרפייית אורגזמה זוגית ומרכזית ליחסים
האורגזמה היא חוויה שלמה הכוללת את הגוף והנפש, והיא משפיעה על הגוף באופן דומה לתרגול ספורט אינטנסיבי. בזמן שואפים להגיע לשיא ההנאה, הלב פועם במהירות, אנחנו מזיעה ומפטרת רעלים מזיכרוננו, והמוח מתבהר, מלווה בהפרשה של אנדורפינים – חומרים כימיים שמגבירים תחושת אושר והנאה. עם זאת, חווית השיא היא סוער – היא מזכירה רכבת הרים שמעלה ויורדת, מגבירה את ההתרגשות ומאותגרת יותר ויותר עד לשיא, ולאחר מכן מפילה אותך חזרה לקרקע. באותה מידה, גברים ונשים חווים את התופעות האלה, אך השינויים ההורמונליים שמתרחשים בגופם משפיעים עליהם בדרכים שונות.
האורגזמה עצמה
מבחינה פיזיולוגית, אורגניזם של גבר ואישה שונה אך דומה במעט בכל הקשור לחוויית השיא. שני המינים חווים תכווצויות של שרירים באיברי המין ובאיזורים אחרים בגוף, כולל פי הטבעת, וזוהי תוצאה של שחרור תאי עצב והתכווצויות שרירים הרמוניות. ההבדל המרכזי טמון באורך והמשמעות של השיא: אצל גברים, השיא נמשך בדרך כלל זמן קצר יותר ומתרחש לעיתים קרובות יותר במהלך מין, בעוד שנשים חוות אורגזמות ארוכות ומגוונות יותר, והן יכולות להגיע לאורגזמות מרובות ברצף.
הרגעות והגברת התובנות אחרי השיא
שניהם חשים בגלי אושר עזים בזמני השיא, אך הטיפול וההתנהלות לאחר השיא נבדלים בין המינים. נשים לרוב מבקשות להישאר באותה תחושת אושר ולחבק את שותפן, ולשמור על תחושת הקרבה והקשר הרגשי – הם מיטיבים להסתפק בכך, לפחות לזמן קצר. תבנית זו מחוברת לסטריאוטיפים על זוגות, המכילה סצנות של חיבוק וריכוז בשאלות רגשיות לאחר הקינוח המיני.
לעומת זאת, גברים, לאחר השינויים ההורמונליים שחווים, מייחסים חשיבות להמשך החוויה ומנסים לשוב לחדשנות, לחיפוש אחר “הנאה” נוספת, ולעיתים מחפשים דרכים להשיג תחושת אושר נוספת על ידי סיגריה, אוכל או שינה. ההורמונים שמופרשים בעקבות השיא, בעיקר אופיואידים, גורמים להם להרגיש צורך בהמשך ה”מרוץ” אחרי העונג.
שניהם משוחררים לזרם של אוקסיטוצין, הידוע גם כ”הורמון החיבוק”, תורם לתחושת אמון, קרבה ואהבה. אך, אנשים עם רמות גבוהות של טסטוסטרון – בעיקר גברים – חווים את ההשפעה הזו פחות, והפחתה בתמיכה הרגשית לאחר הקיום המיני מצופה גם בשל ההשפעה ההורמונלית.
עייפות לאחר הקצה
כולם חשים עייפות מסוימת לאחר חוויה מיני חזקה, וזאת בשל עלייה מוגברת ברמות הדופמין, שהן תוצאה של פעילות יתר של קולטני הדופמין במוח. תהליך זה עוזב את הגוף בתחושת עייפות, ולעיתים משולב בחוסר יכולת לבאים עלידם מידות נוספות של חוויה, בעיקר לגברים. מחקר שהנאורולוגיה שלו עוסקת בעשור הקודם, מציין כי תהליך זה יכול להישאר זמן רב יותר אצל גברים, ואפילו עד שבוע – מצב שיכול להקשות עליהם להמשיך חוויות ממריצות מיד לאחר מכן.
נשים לעומת זאת, נוטות לפעמים לרצות עוד, ולהיות מוכנות יותר לחזרה על החוויה מיד לאחר הפסקה. תכונת היותן מרובות אורגזמות, מאפשרת להן לשוב ולחוות שיכרון נוסף במהירות, במה שיכול להיות מושפע גם מהשימוש באביזרי מין כמו ויברטור, שמאוד תורמים להחייאת החוויה. החשיבות של ההבנה שהחוויה הפיזיולוגית שונה מצפה להבהיר כי לעיתים קרובות זמן ההחלמה תלוי במגדר, אך היכולת האישית לשוב ולקיים חוויה מיני מוצלחת תלויה גם באופי ובהעדפות של כל אחד ואחת.
